מקורות בתלמוד על שמואל א 25:31

הֵא נָבָל אֲתִי מִן דִּכְלוּבָי. אֲמַר נָבָל. לֵית בְּיִשְׂרָאֵל בַּר טָבִין סַגִּין מִינִּי. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְאִ֨ישׁ בְּמָע֜וֹן וּמַֽעֲשֵׂ֣הוּ בַכַּרְמֶ֗ל וְהָאִישׁ֙ גָּד֣וֹל מְאֹ֔ד וְה֥וּא כָלִיבִּי׃ דַּאֲתִי מִן כְּלוּבָי. וַיִּשְׁמַ֥ע דָּוִד֭ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־גוֹזֵז נָבָ֖ל. וַֽאֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י. לְקִיּוּמָא. וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וגו׳. אָמַר רִבִּי יוּסְטָּא בַר שׁוּנֵם. נַעֲשׂוּ מַחֲנֶה. וַיַּ֙עַן נָבָ֜ל אֶת־עַבְדֵ֤י דָוִד֙ וגו׳. וּמְנַיִין לְדִינֵי נְפָשׁוֹת שֶׁמַּתְחִילִין מִן הַצַּד. תַּנָּא שְׁמוּאֵל הַזָּקֵן קוֹמֵי רִבִּי אָחָא. וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד לַֽאֲנָשָׁ֜יו וגו׳. וַיָּ֥עַט בָּהֶֽם. מָהוּ וַיָּ֥עַט בָּהֶֽם. אַפְחִין בְּמִילִּין. וְעַתָּ֗ה דְּעִ֤י וּרְאִי֙ מַֽה־תַּֽעֲשִׂ֔י׃ וַתִּפְגּוֹשׁ אֹתָֽם׃ גִּילַּת שׁוֹקָהּ וְהָֽלְכוּ לְאוֹרָהּ. וַתִּפְגּוֹשׁ אֹתָֽם׃ הוּקְרוּ כוּלָּם. וחד אָמַ֗ר אַךְ֩ לַשֶּׁ֨קֶר שָׁמַ֜רְתִּי וגו׳. מַשְׁתִּ֥ין בְּקִֽיר׃ מָה עִיסְקֵיהּ דְּכַלְבָּא מַשְׁתִּין בְּכָתְלָא. אֲפִילוּ עַל כַּלְבָּא לֵי נָא חַיִיס. וַתֵּ֤רֶא אֲבִיגַ֙יִל֙ אֶת־דָּוִ֔ד וגו׳. אָֽמְרָה לֵיהּ. מָרִי דָוִד. אֲנָא מֶה עָֽבְדִית. בָּנַיי מֶה עָֽבְדוֹן. בְּעִירַיי מָה עֲבֲד. אָמַר לָהּ. מִפְּנֵי שֶׁקִּילֵּל מַלְכוּת דָּוִד. אָֽמְרָה לֵיהּ. וּמֶלֶךְ אַתָּה. אָמַר לָהּ. וְלֹא מָשְׁחֵנִי שְׁמוּאֵל לְמֶלֶךְ. אָֽמְרָה לוֹ. עַדַּיִין מוֹנֵיטָא דְּמָרָן שָׁאוּל קַייָם. וַֽאֲנִי֙ אֲמָ֣תְךָ֔. מְלַמֵּד שֶׁתְּבָעָהּ לְתַשְׁמִישׁ. מִיַּד הוֹצִיאָה כִתְמָהּ וְהֶרְאָת לוֹ. אָמַר לָהּ. וְכִי רוֹאִין כְּתָמִין בַּלָּיְֽלָה. אָֽמְרָה לֵיהּ. וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנֵיךָ מַי שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר. כְּתָמִין אֵין רוֹאִין בַּלָּיְֽלָה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת דָּנִין בַּלָּי‍ְֽלָה. אָמַר לָהּ. כְּבָר נִגָמַר דִּינוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. אָֽמְרָה לוֹ. וְלֹֽא־תִהְיֶה֣ זֹ֣את ׀ לְךָ֡ לְפוּקָה֩.

אָֽמְרָה לֵיהּ. כַּד תִּיפּוּק פִּקְפּוּתָךְ יְהוּ אוֹמְרִים עָלֶיךָ. שׁוֹפֵךְ דָּמִים אַתְּ. וּלְמִכְשׁוֹל עָוֹן. אַתָּה עוֹמֵד לְהִיכָּשֵׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ. מוטָּב אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. עֲתִידָה רוֹבָה מִן הָדָה מַייְתֵי לֹא תְהֵא דָא כְדָא. וְלִשְׁפּוֹךְ דָּם. עוֹמֵד אַתָּה לִמְלוֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְהֵן אוֹמְרִים עָלֶיךָ. שׁוֹפֵךְ דָּמִים הָיָה. וְהָדָא דְתֵימַר. כָּל־הַמְקַלֵּל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד חַייָב מִיתָה. אַדַּיִין מְחוּסָּר כִּסֵּא אַתְּ. וְזָכַרְתָּ֖ אֶת־אֲמָתֶֽךָ׃ מְלַמֵּד שֶׁפָּֽקְרָה עַצְמָהּ. וְכֵיוָן שֶׁפָּֽקְרָה עַצְמָהּ פְּגָמָהּ הַכָּתוּב. בְּכָל־קִרְייָא אַתְּ קְרִי אֲבִיגַיִל בַּר מֵהָדֵין פְּסוּקָא וַיֹּ֥אמֶר דָּוִד֭ לַֽאֲבִיגַ֑ל בָּר֤וּךְ יי. מִבּ֣וֹא בְדָמִ֔ים. דַּם נִידָּה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.

א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שפיל ואזיל בר אווזא ועיניה מטייפי אמר ליה דכתיב (שמואל א כה, לא) והטיב ה' לאדני וזכרת [את] אמתך